התוכנית להקמת ה-gTLDs החדשים, אשר הושקה על ידי ה-ICANN ביוני 2011, נתנה אפשרות להגיש בקשות לרישום סיומות כלליות ברמה עליונה של שמות מתחם באינטרנט. ה-ICANN או Internet Corporation for Assigned Names and Numbers הינו הארגון העולמי ללא מטרת רווח, הפועל תחת הפיקוח של ממשלת ארה"ב, האחראי על מערכת האינטרנט הגלובלי והסדרת מערכת שמות המתחם, Domain Name System או gTLD .DNS או Generic Top-Level Domain הינו סיומת גנרית מרמה עליונה, דהיינו, החלק שמופיע בכתובת אינטרנט אחרי הנקודה. עד כה, היו רק 22 gTLDs, כאשר החשובים ביותר הינם "com", ".net." או "org.".
ה-gTLDs החדשים אמורים לפתוח עידן חדש במערכת האינטרנטית של שמות מתחם, לא רק מפני שהם נתנו את האפשרות למותגים הגדולים ביותר לנהל מערכת עצמאית של שמות מתחם, אלא גם מפני שקהילות מסוימות, תעשיות או מקומות גיאוגרפיים מסוימים יוכלו לשחק תפקיד משמעותי במערכת האינטרנטית.
ה-ICANN חילקה את ה-gTLDs החדשים ל-4 קטגוריות:
- סטנדרט/גנרי: מושגים כללים, למשל ".computer"
- קהילה: למשל ".gay"
- גיאוגרפי: למשל ".paris"
- מותג: למשל ".motorola"
תהליך הגשת הבקשות לרישום ה-gTLDs החל בינואר 2012 ונסגר ב-13 במרץ 2013. ה-gTLDs הראשונים אושרו באוקטובר 2013. העלות הראשונה לרישום gTLD חדש הייתה 185,000 דולר ארה"ב. דמי החידוש השנתיים של המתחם יהיו 25,000 דולר ארה"ב. למעלה מ-1,900 בקשות לרישום gTLDs חדשים הוגשו, וביניהן 266 עברו את שלבי ההערכה וההתנגדות.
ה-ICANN הקימה כמובן מערכת לניהול סכסוכים, אשר חולקה בין שלושה ארגונים שונים:
- המרכז הבינלאומי לפתרון הסכסוכים של המוסד לבוררות האמריקאי (ה-AAA): לגבי מחלוקות בין גופים שונים המבקשים לרשום שם דומה כ-gTLD, או "string confusion".
- הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO): לגבי מחלוקות הנוגעות לזכויות על פי חוק, למשל המחלוקת על ה-merck" gTLD." בין Merck KGaA לבין חברת הבת האמריקאית שלה לשעבר Merck & Co.
- המרכז הבינלאומי למומחיות של לשכת המסחר הבינלאומית (ICC): לגבי מחלוקות הקשורות לאינטרס הכלל ולעניינים קהילתיים, אשר מפעיל את כללי המשפט הנוגעים למוסר או אינטרס הכלל, המקובלים לפי המשפט הבינלאומי.
למותר לציין, כי לצדדים המעוניינים בהגשת התנגדויות צריך להיות עניין רציני ורקע פיננסי משמעותי, לאור העלות הגבוהה של ההליכים הנ"ל.
ברגע שה-gTLD מאושר, על בעליו להקים מרשם חדש על מנת לנהל את רישומם של שמות המתחם מרמה שניה. הליך הרישום מתחלק בדרך כלל לשלושה שלבים: שלב הפתיחה הראשונית (Sunrise) הפתוחה לבעלי סימני מסחר אשר נרשמו במאגר המרכזי לסימני מסחר (Trademark Clearinghouse או TMCH – ראו הסברים בהמשך), תקופת ההרצה (Landrush) למועמדים שמורים ותקופת ההשקה הכללית (Go Live) הפתוחה לכלל לפי העיקרון של "המגיש הראשון – המקבל הראשון". לכן, אומנם עלות הבקשה לרישום gTLD נראית על פניה גבוהה, אך יש להתחשב בעובדה כי חלוקת שמות מתחם מדרגה שניה תחת ה-gTLD החדש עשוי ליצור הכנסות לבעליו של אותו ה-gTLD.
ההליך הרישום למספר gTLDs כבר החל. לדוגמא, לגבי הסיומת החדשה "paris." בבעלות העיר פריז, למרות שתקופת הפתיחה הראשונית טרם החלה, המועמדים המעוניינים יכולים כבר להגיש את הפרויקט שלהם לעיריית פריז על מנת לקבל עדיפות במשך הליך הרישום. המועד האחרון להגשת הפרויקטים הינו ה-31 בינואר 2014.
על מנת להבטיח את זכויותיהם של בעלי סימני מסחר, ה-ICANN הקים את המאגר המרכזי לסימני מסחר (TMCH). ה-TMCH מספק הן "שירותי sunrise" והן "שירותי תביעה לסימני מסחר". "שירותי התביעה לסימני מסחר" מאפשרים לבעל סימני מסחר אשר רשם את סימניו ב-TMCH לקבל אזהרה על בקשה לרישום שם מתחם אשר תוגש על ידי צד שלישי והמכיל סימן זהה, כדי לאפשר לו לנקוט בצעדים הנדרשים בזמן. "שירותי ה-sunrise" מאפשרים לו לרשום את סימניו כשמות מתחם במשך התקופה הראשונית לרישום של gTLD כלשהו (אחרת, עליו להמתין עד לתקופת ההשקה הכללית).
עלות הרישום ב-TMCH הינו 150 דולר ארה"ב לסימן מסחר לשנה.
במערכת ה-TMCH טמונות מספר בעיות. הבעיה הראשונה והעיקרית הינה כי השיטה עובדת רק לגבי תיאום מדויק עם סימן המסחר הרשום (אף אותו סימן בלשון רבים לא ייחשב). בנוסף, ה-TMCH יסתפק במשלוח הודעת אזהרה להפרה אפשרית לכל צד שלישי אשר מנסה לרשום שם מתחם המכיל את סימן המסחר, אולם הוא לא יחסום את רישום אותו שם מתחם. כמו כן, הרישום ב-TMCH הינו חובה על מנת ליהנות מתקופת הפתיחה הראשונית של ה-gTLDs החדשים. לבסוף, חברות אשר בבעלותן מספר רב של מותגים יתקשו בבחירת הסימנים הראויים לרישום. ניתן רק לדמיין איזה סיוט עלולה לעבור חברה כגון Johnson & Johnson!
אי לכך, יתכן כי בעל סימן מסחר יעדיף להשגיח בצורה שונה על רישום שמות המתחם מדרגה שניה, למשל באמצעות שירותים מקצועיים להשגחה על שמות מתחם.
לסיכום, אומנם מערכת ה-gTLDs החדשה עשויה לגרום למהפכה משמעותית בעולם האינטרנט, אך בינתיים, היא נראית יותר כמשחק חדש השמור למועדון פרטי של תאגידים עשירים וגדולים. עבור בעלי סימני מסחר קטנים יותר, הדבר עלול להוות מטרד לא קטן: הסיכון שסימניהם יירשמו כחלק משם מתחם על ידי צד שלישי רק יעלה ולכן שמירה על זכויות סימני המסחר תהפוך לבעייתית יותר.